איה פלוטו של דינה רון לאה גולדברג הוא סיפור פיקרסקי. לגולדברג שהיתה העורכת בספרית הפועלים מיוחסת
החריזה בלבד, אבל לא בטוח ששם זה נגמר. במסגרת הז'אנר רון וגולדברג פוסחות על
תיאור תהליכים רגשיים וקופצות ישר אל האקשן. מתחושת הניכור של פלוטו – "נמאס
לו לשבת כך לבדו" – הן קופצות ישר לקריעת החבל. סיפור האקשן משולב עם
בילדונגסרומן שבו הכלבלב מקיבוץ מגידו מתנסה בצורות קיום שונות משלו ובסוף חוזר אל
המשק ואל גדי.
המפגש הראשון עם הצפרדע משולב ברפרנס לסיפור נרקיס ולמטמורפוזות של אובידיוס.
"מתוך הבריכה מביטות בו עיניים של כלב – מה – יש שם מתחת למים?". בין עמוד
8 לעמוד 9 מסתתר סיפור ההתאהבות של פלוטו בעצמו (יש הרבה מקום באמצע, בספר שאני
קורא לאביגיל זה עמודי קרטון, כמו כן תודה לנשות מדור צרכנות על הספרים – אביגיל מאד
מרוצה מהטעם שלהם). בסצינה הבאה הוא כבר בתוך המים. כשהוא יוצא לחוף רואה פלוטו את
פרח הנרקיס ורון וגולדברג משלימות את האזכור לאובידיוס.
הדג שמבהיר לפלוטו שמקומו אינו במים, מראה גם על המוזרות של המצב
האמפיבי של הצפרדע שעניינה את פלוטו כמה עמודים קודם. "ובא אליו דג ואומר לו ככה: כלבים במים! לא, זה לא טוב!
צא ידידי היקר לחוף!". אם מתעקשים, הצפרדע, הנדחה החברתי גם בסיפורי הנסיכה
והצפרדע, שוברת באמפיביות שלה את הדיכוטומיה ים/יבשה והופכת ל"משונה", כמו שהיא מתוארת על ידי רון את גולדברג.
המטמורופוזה של נרקיס עוברת התמרה למפגש הבא כשפלוטו רואה מעל הפרח פרפר,
התגלמות המטמורפוזה האובידיאנית. בשונה מהשחזור של סיפור נרקיס פלוטו מוותר על הניסיון
להיות איקרוס וחוזר לקרקע ולריאליזם הסובייטי של הקיבוץ. בדומה לתפקיד של הדג במים, המנטורית
הסוציאליסטית של פלוטו בחזרה מהמטפוריות האובידיאנית היא הפרה שמהווה את
הניגוד לזחל/גולם/פרפר/איקרוס. "שלום לך פרה. את עושה קצפת? 'טיפש קטן!' הפרה
עונה. אני מיצרת חלב לגבינה!".
בסוף הסיפור, אחרי שהתקרב למצבי הקיום חלופיים, פלוטו חוזר
לקיבוץ ולגדי, ופותר את הפרובלמטיקה הראשונית – מצב הבדידות. מי שרוצה יכול להלביש על הפרובלמטיקה של פלוטו ניכור בורגני - "יש לו
הכל: מרק ועצם, זה טוב ויפה, אבל בעצם, נמאס לו לשבת כך לבדו". לחלופין,
הקיבוץ יכול להיות האידיליה ההתחלתית שממנה יוצא סידהרתא לטיפוס במעלות הרוח. שתי
האפשרויות די מיותרות.
שאלה אחת – מי נותן לכלב מרק?
בעצם יש עוד שאלה – למה פלוטו חוזר לגדי ולא לאסנת, אבל בטח יש לזה הסבר מניח את הדעת.
הקריאות החוזרות של הספר הזכירו לי שרציתי מזמן לעשות את "איה
פלוטו: סיור במערכת השמש", שבו הוא מגיע בסוף לפלוטו.
בינתיים כתבתי את שלושת העמודים הראשונים, וסיון (הבטחת!) אמרה שהיא
תכין איורים. אני שם כאן את שני הבתים הראשונים. הם מאד בסיסיים אבל נראה לי פחות מגניב להתרחק מהמקור. בתקוה הספר המלא בהמשך.
פלוטו כלבלב מכוכב מאדים
יש לו הכל: חמצן ומים
זה טוב ויפה, אבל בינתיים
רוצה הוא לעוף לכוכבים
קרע את הכבל, נבח הב-הב
וטס לטייל בשביל החלב
עף מעל ירחים, עף מעבר לשמשות
היכן הוא ינחת? מעניין מאד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה